נֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים

כְּשֶׁהָעוֹלָם מַשְׁאִיר אוֹתְךָ מֵאָחוֹר, מְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ קָדִימָה. עֲמֹד זָקוּף כְּמוֹ הָעֵץ עִם שָׁרָשִׁים עֲמֻקִּים. גַּם כְּשֶׁאַתָּה לְבַד, תִּגְדַּל. גַּם כְּשֶׁאַתָּה שָׁבוּר, תַּעוּף. הַסְּעָרָה תָּבוֹא, אֲבָל אַתָּה לֹא תִּפֹּל. הַכֹּחַ שֶׁלְּךָ נִמְצָא בְּךָ. תַּמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ הִיא שֶׁלְּךָ לִיצֹר.  

- נפי מ.מ. לוריא